ד"ר מור פורבין

OCD

מה זה?

מדובר באבחנה פסיכיאטרית השייכת לקבוצת הפרעות החרדה. הלוקה בה מתלונן על  אובססיות (מחשבה/תחושה/רגש חודרניים) היוצרות מצב חרדה שעל מנת לסלקה מתקיים אקט של קומפולסיה  (התנהגות טקסית כגון ספירה, בדיקה חוזרת, הימנעות).

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית גורמת למצוקה משמעותית, היא תופסת נפח זמן, מכתיבה התנהגות המפריעה להתנהלות שגרתית. הסובל מ-OCD  מבין את חוסר ההיגיון שבמחשבה או במעשה וחווה אותם כזרים לו, אולם הוא אינו מצליח לשלוט בהפרעה וחי תוך שליטה מתמדת של ההפרעה בחייו.

מחקרים מצאו כי הסובלים מבעיה זו נוטים להסתיר את תסמיניה מהחברה ובאותו הזמן  נעזרים בבני משפחה כדי לקיימה.

בממוצע עוברות 15 שנים מתחילת הסמפטומים ועד לאבחנה ופחות מחצי מהסובלים מ OCD מגיעים לטיפול.

איך אני מאבחן?

האבחון נעשה באמצעות בדיקה פסיכיאטרית (אינטייק) לפעמים בשילוב שאלונים ו/או שיחה עם בני משפחה.

על מנת לענות על הקריטריונים לאבחנה זו צריכים להתקיים התנאים הבאים:

  1. מדובר במצב כרוני (כלומר מתקיים לאורך זמן רב)
  2. במהלכו מתקיימות אובססיות או קומפולסיות (לרוב במקביל)
  3. קיים מתח מתמיד (חרדה)
  4. ההפרעה לוקחת לפחות שעה ביום ומפריעה להתנהלות הרגילה.
  5. ההפרעה נראית לאדם הלוקה בה מיותרת / מוגזמת והוא היה מעדיף לעשות פחות.

איך אני מטפל?

הטיפול ב OCD תלוי בעוצמת ההפרעה, ברצונו וביכולותיו של הסובל ממנה.

ככלל אעדיף תחילה להתחיל בטיפול בגישת ה- CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הדוגל במתן הסברים קוגנטיביים לצד תרגולים התנהגותיים של חשיפה ומניעת תגובה. מדובר בטיפול המוגדר קצר טווח (12-14 מפגשים) שלאחריו יתכן וידרשו מפגשי שימור ואחזקה.

רק בכישלון טיפול מסוג זה או במקרים בהם לא ניתן לקיימו  אמליץ על  טיפול תרופתי.