ד"ר מור פורבין

חרדה

מה זה?

חרדה הינו שם כולל לשלל מצבים בהם קיימת תגובה פסיולוגית המתאפיינת בעוררות יתר ומתבטאת בחלק או בכל הדברים הבאים: בתחושת פחד, זיעה מוגברת, לחצים בחזה, קוצר נשימה, סחרחורות, יובש בפה, חיוורון, תחושה שהולכים "להשתגע" ועוד. תגובת החרדה יכולה לבוא בשני אופנים:

  1. התקפים נטולי כל גורם הגיוני נראה לעין  "התקפי חרדה חריפים" (Panic Attacks). במצב זה, מדובר בהתקף חריף, פתאומי ונטול כל טריגר המתאפיין בתחושות גופניות קשות של פחד,איבוד שליטה, חשש ממחלה נפשית דופק ונשימה מואצים החולפים לאחר פרק זמן מוגדר אולם יוצרים פחד וחשש מפני ההתקף הבא.
  2. כמצב מתמשך – "חרדה כללית" (Generalized Anxiety). מצב בו רוב היום נמצא האדם במצב של דאגה וחשש מתמידים לרוב, ללא כל גורם או מושא מוגדר לדאגה. במצב מתמשך זה בולטים העצבנות, קשיי השינה, תחושת מתח בשרירים ואי שקט ובחלק גדול מהמיקרים אין כלל תובנה כי מצב זה הינו מצב "פתולוגי" המאפשר באמצעות איבחון וטיפול, מציאת פתרון והחלמה.

 בשני המקרים אנו יודעים היום בוודאות, לאחר שנות מחקר רבות כי קיימת נטיה ביולוגית, לעיתים מולדת,  המובילה למצבים אלה, וכי הם נפוצים בעיקר בתקופות של לחץ או מתח בחיים. אין ספק שמצב זה פוגם באופן משמעותי באיכות החיים ולו לאור העובדה כי במצבים הקיצוניים, מצבים אלה מנהלים את הבחירות, ההחלטות והמעשים היום יומיים של הסובלים מהם.

איך אני מאבחן?

אבחון הפרעת חרדה נשען ברובו על מידע אותו מוסר המטופל. האבחון נעשה באמצעות ראיון פסיכיאטרי (אינטייק) ולעיתים תוך שימוש בשאלונים או ביומני מעקב אחר התסמינים.

איך אני מטפל?

הטיפול בחרדה מתחיל באבחון פסיכיאטרי לצד שלילת גורמים גופניים היכולים להראות כהתקפי חרדה (בעיות בלוטת התריס, בעיות קרדיאליות וכו'). אני מאמין שהטיפול בחרדה אינו מצריך טיפול תרופתי וניתן להתקיים בהינתן רצון להחלים  ושיתוף פעולה ביני לבין המטופל.

כבוגר בית הספר ל- CBT  תמיד אתחיל טיפול קוגניטיבי התנהגותי לבעיית החרדה ורק כמוצא אחרון ולאחר ניסיונות טיפול באמצעות CBT  אפנה לטיפול התרופתי.