הפרעת קשב וריכוז אצל סטודנטים

הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה הנוירו-התפתחותית המאפיינת כ- 6-10% מהמבוגרים ואותותיה ניכרים כמעט בכל תחום אפשרי – חברתי, אישיותי, רגשי, זוגי, משפחתי ולימודי.

ידוע כי חלק גדול מהסובלים מהפרעת קשב וריכוז אינם מאובחנים וחלק גדול מאלה המאובחנים אינם מטופלים בכלל או שאינם מטופלים נכון. העדר אבחון וטיפול עלול ליצור בעיות נלוות להפרעת הקשב והריכוז – דיכאון, חרדה, בעיות שינה, התמכרויות לסמים ואלכוהול ואפילו עליה בשכיחות הגירושים.

סטודנטים והפרעת קשב

ב-15 שנים האחרונות חל גידול של פי 4 במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בישראל

(1990- 55,250  ב 2015 למעלה מ 200,000 ). כיום תואר אקדמי הינו  תנאי קבלה בסיסי כמעט בכל תחום עיסוק. הכניסה לעולם האקדמיה מציב בפני הסובלים מהפרעת קשב וריכוז אתגרים מורכבים. הכלים להתמודדות שנרכשו עד כה אינם מספיקים. לימודים אקדמיים בשונה ממסגרות קודמות כגון תיכון, צבא וטיול מחייבים יכולת סדר, תכנון, ארגון ושליטה אותם אמור הסטודנט ליישם על מנת להצליח. האוניברסיטה הינה מערכת נוקשה  המשתמשת במערכת של בדיקות והערכות על פיהן נקבע עתידו המקצועי של הסטודנט. איכויות כגון חשיבה מחוץ לקופסא, יכולת התמדה ואינטואיציה מפותחת אינם רלוונטים במערכות האקדמיות (בשלבים הראשונים). למעשה, סטודנטים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז אשר מגיעים למערכת האוניברסיטאית ללא כלים ואסטרטגיות לימוד מתאימים ליכולותיהם עלולים למצוא עצמם (שוב) מוערכים פחות מכפי יכולתם.

מהן הבעיות מהם יסבלו הסטודנטים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז?

  1. קשיים בשמירת  ריכוז בזמן  הרצאות, תרגולים ולמידה למבחנים.
  2. ריבוי הסחת דעת וחוסר יכולת לשלוט בם הגורמים להארכת הזמן הנדרש לביצוע עבודה או מטלה.
  3. קשיים בהערכת וארגון מסגרת זמן נכונה לביצוע מטלות אקדמיות שתפחית מהיכולת לעמידה בדרישות.
  4. הצורך בהשקעת  זמן ואנרגיה על מנת לעמוד בדרישות האקדמיות עלול לפגוע ביכולת  לנהל חיי חברה ותעסוקה במקביל ללימודים.
  5. דחיינות, אי סדר, נטייה לאבד ולשכוח דברים לא מאפשרים למידה והכנה מתאימה לבחינות

בסופו של סמסטר, בהעדר כלים מתאימים ימצא עצמו הסטודנט עסוק בכיבוי שריפות אקדמיות, ריבוי מועדי ב' ואולי אפילו ג' ובחלק מהמקרים צורך לחזור על קורסים, סמסטרים וגרירת מטלות אקדמיות רבות עד כדי ויתור על השלמת התואר הנכסף.

כיצד מאבחנים?

האבחון מתבצע באמצעות מפגש עם רופא, רצוי  פסיכיאטר מבוגרים המכיר את ההפרעה ויודע לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב וריכוז ותחלואה פסיכיאטרית העלולה להציג תסמינים דומים להפרעת קשב וריכוז (הפרעה בי פולארית, הפרעת אישיות, התמכרות לחומרים) כמו גם חושב כי הגורם המאבחן יכיר את התחלואה הנלוות להפרעת קשב וריכוז (חרדות, דיכאון, התמכרות לחומרים)

תהליך האבחון כולל ראיון שיטתי העובר על תולדות החיים, הרקע הרפואי והמשפחתי של המטופל תוך וידוא  קיומם של תסמיני הפרעת הקשב והריכוז בהתאם לקריטריונים המקובלים ואת תחילתם לפני גיל 12, ניתן להיעזר בשאלונים וסולמות הערכה כמו גם בקבלת מידע משלים מבני משפחה, בעיקר ההורים היכולים לתרום להעמקת המידע בייחוד זה הקשור לשנות הילדות.

כיצד מטפלים בהפרעת קשב?

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז הינו טיפול המשלב 3 אלמנטים

  1. טיפול תרופתי – קיים בסיס פיזיולוגי נוירולוגי להפרעה שעיקרו מחסור בדופמין. תרופות להפרעת קשב וריכוז ניתנות מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת ובשלל מחקרים ארוכי טווח לא נימצא כל תופעת לוואי לטווח ארוך המונעת שימוש בתרופות, להפך, כיום ידוע כי הפרעת קשב וריכוז שאינה מטופלת עלולה ליצור תחלואה נלוות (דיכאון, חרדה והתמכרות לחומרים) שקיומם פוגם באופן משמעותי באיכות החיים של הסובל מהפרעת קשב וריכוז. כיום קיימים בשוק תרופות שונות בעלות מנגנוני פעולה שונים עובדה המאפשרת ליותר אנשים לקבל טיפול עם מינימום תופעות לוואי. הדרך הנכונה להתאים תרופה הוא באמצעות קיומו של מבחן ה O.V.A  הבודק את ביצועי המטופל במטלות של קשב וריכוז עם וללא הטיפול התרופתי ובכך מאפשר קבלת מידע אובייקטיבי בדבר השפעת התרופה. חשוב לציין שאין מבחן ממוחשב שמסוגל לאבחן הפרעת קשב וריכוז ותפקידם של המבחנים הממוחשבים הוא למציאת טיפול תרופתי מתאים, זאת מאחר ויש הפרעת רבות המציגות תסמינים דומים להפרעת קשב וריכוז.
  2. טיפול קוגנטיבי התנהגותי – מדובר בשיטת טיפול  שהוכחה מחקרית שוב ושוב כיעילה ביותר לטיפול במבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז. במרכזה מציאת כלים  ושיטות להתמודדות המותאמים לכל מטופל בהתאם ליכולותיו, הרקע שלו ואופי הפרעת הקשב והריכוז כמו גם מנגנוני הפיצוי אותם סיגל המטופל ברבות השנים.  במהלך הטיפול ניתנים כלים וטקטיקות שתכליתם לגשר על פערים בתחומים כמו- הרגלי חיים, יכולת תכנון וארגון, עמידה בלוחות זמנים ושיפור אסטרטגיות למידה.  חשוב לציין טיפול זה עומד לצד טיפול תרופתי ואינו מהווה תחליף לו.
  3. טיפול רגשי – עיקרו הקרת הפרעת הקשב והריכוז והדרך בה היא באה לידי ביטוי באופן בהתחשב בשלל המנגנונים וההרגלים אותם סיגל לעצמו המטופל בבואו לגבור על הפערים שנוצרו בהעדר טיפול ואבחון מתאימים.